סרטון השבוע

השיקולים בבחירת הילד המשלב (בשילוב זוגי)

כשרוצים ששילוב זוגי בין ילד עם אוטיזם בתפקוד גבוה (הילד המשולב) לבין ילד בהתפתחות תקינה (הילד המשלב) יצליח, צריך לתת את הדעת לכמה פרמטרים, שיוכלו להכריע לכאן או לכאן – בהצלחת שילוב שכזה.

אז מה צריך לקחת בחשבון, כשמחפשים “ילד משלב” שיוכל להגיע ולשחק עם הילד עם האוטיזם? איך נדע, מי מהילדים האופציונאליים שעליהם חשבנו יתרום הכי הרבה לילד שעל הרצף? הרי אם יגיעו לשילוב הזוגי, ילדים שהם פחות מתאימים, השילוב לא יצליח, והחוויה הרגשית – שתהיה לשני הילדים – תהיה לא נעימה. התשובות לשאלות הללו נמצאות בסרטון שלפניכם…

היום נדבר על השיקולים בבחירת הילד המשלב. נזכיר שהילד המשלב זה הילד בהתפתחות התקינה, שמגיע לשחק עם הילד שעל הספקטרום, שנקרא הילד המשולב. חשוב לומר, ששילוב כזה בדרך כלל קורה כשהילד שעל הספקטרום הוא בתפקוד גבוה.

אז אלו שיקולים צריך לקחת בחשבון כשמחפשים ילדים משלבים לשילוב הזוגי? איך נדע, מי מהם יתרום הכי הרבה לילד שעל הספקטרום? הרי אם יגיעו לשילוב הזוגי, ילדים שהם פחות מתאימים, השילוב לא כל כך יצליח, והחוויה הרגשית, שתהיה לשני הילדים תהיה לא נעימה.

בטיפים הקודמים דיברנו על כך, שקיימת חשיבות רבה לחשוף את הילד המשולב לכמה שיותר סוגים של ילדים, כי טווח המיומנויות החברתיות שניתן ללמד בחשיפה שכזו הוא גדול מאוד. עם זאת, בתחילת השילוב בכלל ובתחילת השילוב הזוגי בפרט רצוי מאוד לבחור ילדים משלבים כאלו, שהילד המיוחד ייתרם מהם הכי הרבה. זאת אומרת, שתהיה לו איתם חוויה רגשית טובה, וגם שהוא יצליח ללמוד בתוך השילוב הזה כל מיני מיומנויות חברתיות שחסרות לו. אז השיקול הראשון שקיים באיתור של ילד משלב זה ההעדפות המשחקיות שלו. אם למשל, הילד המשלב מאוד אוהב פאזלים ומשחקי הרכבה וגם הילד המשולב מעדיף משחקים כאלו, אז כבר יש לנו פלטפורמה מצויינת לעבודה, כי יש לשניהם משחק משותף, שמחבר ביניהם ויגרום להם לשבת יחד ליד השולחן או על השטיח מבלי מאמץ מיוחד מצידנו….. ואז, כל מה שיישאר לנו לעשות במצב כזה, זה להלביש את מטרות העבודה של הילד המשולב – בתוך המשחק עצמו. למשל, אם הילד המשולב מתקשה לבקש מאחרים דברים, למרות שהוא יודע לדבר, אפשר בתחילת המשחק לקבוע, שהקופסא של משחק ההרכבה תהיה אצל הילד המשלב והוא יהיה אחראי על כל החלקים שבה, והילד המשולב יהיה זה שיחליט מה בונים. ואז מה שיקרה, זה שבתוך המשחק כשהילד המשולב ירצה חלקים להרכבה הוא יצטרך לבקש אותם מהילד המשלב, כי הרי הקופסא עם החלקים אצלו. בצורה הזו, עודדנו את הילד המשולב לדבר ולבקש בתוך סיטואציה טבעית של משחק משותף. אם לא היה לנו את המשחק המשותף הזה ששניהם אוהבים, היה קשה יותר ליצור סיטואציה שכזו. לא שזה לא אפשרי, אבל היה צריך לחשוב באופן יצירתי יותר, וזה לא תמיד כל כך פשוט. דוגמא נוספת, אם אנחנו יודעים שהילד המשולב מגיב בהתפרצות כשהוא מפסיד, וקשה לו להגיב באופן מותאם ונורמטיבי למצבי הפסד, כמו שילדים רגילים מגיבים, אז כדאי יהיה לשקול שילוב זוגי דווקא עם ילד משלב שהוא תחרותי, בגלל שילד תחרותי יוכל לאתגר אותו בטריגר הבעייתי הזה שנקרא “הפסד”. כמובן, שחשוב להכין מראש את הילד המשולב, ולהכין לו תוכנית איפוק מתאימה עם מחזקים שהוא יקבל בזמנים שהוא מצליח שלא להתפרץ, אבל באופן כללי, ילד משלב – שהוא תחרותי במקרה הזה – יהיה עדיף על ילד וותרן, שקט, ומרצה, שלא ממש יתאמץ לנצח.  זאת אומרת שאחד מהשיקולים שכדאי לקחת בחשבון בבחירת הילד המשלב זה היכולות שלו ליצור את הטריגרים המתאימים ללמידה אצל הילד המשולב. כדאי להוסיף, שישנם מצבים, שמביאים לשילוב הזוגי ילדים משלבים, שהם יותר סובלניים ומכילים, כי פשוט נוח מאוד לעבוד איתם ולגייס אותם לטובת הילד המשולב, בתוך השילוב הזוגי עצמו.

becky

אהבתם? שתפו...

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב email
ענבר בן ארי

ענבר בן ארי

מנתחת התנהגות מוסמכת מטעם הבורד העולמי, שעוסקת בתחום האוטיזם והעיכוב ההתפתחותי מעל ל-16 שנים. ענבר היא מומחית בהנחייה של תוכניות התערבות ביתיות בגישת ה-ABA לילדים על הרצף האוטיסטי ובהנחייה של תוכניות שילוב לילדים על הספקטרום במסגרות הרגילות.

סרטונים קודמים:

שיעורים חינמיים

כל שבועיים יועלה שיעור חינמי לאתר. רוצים לקבל אותו ראשונים למייל? מלאו את הפרטים שלכם כאן….

כניסה לאתר

הרשמה לאתר