סרטון השבוע

שיעור 14 – שילוב ילדים עם אוטיזם בתפקוד גבוה במסגרות רגילות חלק א

בסרטונים הקודמים דיברנו על זה, שכשילד על הרצף נמצא במסגרת רגילה עם ילדים בהתפתחות תקינה, הוא נחשף כל יום וכל היום למודל הטבעי של ההתפתחות: להתנהגויות תקינות, לשפה נכונה ולתקשורת כמו שתקשורת צריכה להיות. אלו יתרונות שהם ברורים לכולם. אבל קיימים יתרונות נוספים בשילוב של ילדים עם אוטיזם בתפקוד גבוה – בחינוך הרגיל. בסרטון הנוכחי – נדבר עליהם בהרחבה. צפיה נעימה!    

בטיפים הקודמים דיברנו על זה, שכשילד על הרצף נמצא במסגרת רגילה, עם ילדים בהתפתחות תקינה הוא נחשף כל יום וכל היום למודל טבעי של התפתחות: להתנהגויות תקינות, לשפה נכונה, לתקשורת כמו שתקשורת צריכה להיות… אלו יתרונות שהם ברורים לכולם. 

אבל קיימים יתרונות נוספים בשילוב ילדים עם אוטיזם בתפקוד גבוה – בחינוך הרגיל. למשל, קל יותר לקדם אותם חברתית במסגרת רגילה. ולמה? כי במסגרת רגילה, יש כל היום אינטראקציות חברתיות תקינות ומגוונות מעצם היותה מסגרת רגילה. זאת אומרת שהקרקע, או הפלטפורמה החברתית שקיימת בחינוך הרגיל, היא עצמה מאפשרת כל הזמן תרגולים חברתיים מגוונים במצבי אמת ובסביבה טבעית. וזוהי פלטפורמה שלא קיימת בחינוך המיוחד. 

אני רוצה לספר לכם סיפור שקשור בזה… לפני מספר שנים, נתתי ייעוץ בגן תקשורת, שהוא גן מיוחד לילדים על הספקטרום. בגן כמובן היו ילדים עם אוטיזם בכל מיני רמות תפקוד. יום אחד הגעתי לתצפית בגן, וראיתי את אחד הילדים, שהיה בתפקוד גבוה משחק במכוניות עם ילד אחר שהיה בתפקוד בינוני. מה שראיתי, זה שבזמן המשחק עצמו, הילד בתפקוד הגבוה שאל את הילד השני שאלות מאוד לעניין כמו: “לאן האוטו שלך נוסע?” וגם יזם רעיונות יפים בתוך המשחק עצמו. כמו למשל הוא הציע לחבר שלו: “רוצה שנבנה ביחד כביש למכוניות?” אבל מה שקרה בפועל, זה שהתגובות שהוא קיבל מהילד בתפקוד הבינוני היו צחוק, חזרה על השאלות שהוא שאל ועוד כל מיני התנהגויות שלא תרמו למשחק ולא קידמו איזושהי הבנה או למידה אצל הילד בתפקוד הגבוה. עכשיו אני צפיתי רק על קטע קטן שקרה באותו היום, מה קורה בשאר היום?

חשוב להגיד, שלמרות שהגן הספציפי הזה היה גן מדהים, עם אנשי צוות נהדרים ומקצועיים, שנתנו המון חום ואהבה לילדים בסופו של דבר, הילד שבתפקוד הגבוה לא התקדם שם חברתית, אלא אפילו ההפך מכך. ולמה? כי כל היום בגן, הוא ניסה למצוא חברים לדבר איתם ולשחק איתם, השפה שלו הייתה עשירה והוא חיפש קשר, אבל גם כששאר הילדים הגיבו לו, זה לא תמיד היה נכון שפתית, או תקין תקשורתית וגם התגובות שלהם לא היו תמיד עקביות או תואמות את המצב שבו הם היו… כך שההתנהגויות הנכונות של הילד בתפקוד הגבוה, לא קיבלו בעצם פידבק נכון מסביבת הילדים, ובמהלך הזמן, הן לאט לאט הצטמצמו גם בכמות וגם באיכות שלהן. כי אין מה לעשות, הבנה, קוגניציה, שפה ותקשורת, מתפתחות הכי נכון והכי טוב שיש סביבה שמגיבה נכון להתנהגות שלי. סביבה שעונה לי נכון ובזמן הנכון, סביבה שלוקחת רעיון שאני מציעה ומפתחת אותו עוד… תחשבו על זה, שאם אותו הילד בתפקוד הגבוה היה משולב בגן רגיל לצורך העניין, והיה שואל ילד אחר “לאן האוטו שלך נוסע?” או: “רוצה שנבנה ביחד כביש למכוניות?” סביר להניח שהילד האחר היה עונה לו נכון מבחינה שפתית, מעלה רעיונות נוספים, היה נוצר כאן אפילו משחק שיש בו רצף, המשכיות, ובתוך משחק הרי תמיד יש גם שפה ותקשורת, שלא לדבר כמובן על הנאה משותפת. לכן, כדאי לזכור, שכשבוחרים להשאיר ילדים עם אוטיזם בתפקוד גבוה במסגרות מיוחדות צריך לקחת בחשבון, שהרבה התנהגויות תקינות וטובות שלהם, לא יחוזקו שם באופן עקבי וזהו דבר שעשוי להאט להם את הלמידה ואת ההתפתחות.

becky

אהבתם? שתפו...

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב email
ענבר בן ארי

ענבר בן ארי

מנתחת התנהגות מוסמכת מטעם הבורד העולמי, שעוסקת בתחום האוטיזם והעיכוב ההתפתחותי מעל ל-16 שנים. ענבר היא מומחית בהנחייה של תוכניות התערבות ביתיות בגישת ה-ABA לילדים על הרצף האוטיסטי ובהנחייה של תוכניות שילוב לילדים על הספקטרום במסגרות הרגילות.

הרצאה בזום

סרטונים קודמים:

רוצים לקבל מאיתנו עידכונים?

לקבלת מידע על שיעורים, קורסים והרצאות קרובות, מלאו את הפרטים שלכם כאן… 🙂

כניסה לאתר

הרשמה לאתר