סרטון השבוע

שיעור 15 – שילוב ילדים עם אוטיזם בתפקוד גבוה במסגרות רגילות חלק ב

בסרטון הקודם דיברנו על חלק מהסיבות, שבגללן כדאי יהיה לשקול שילוב של ילדים עם אוטיזם בתפקוד גבוה במסגרות חינוך רגילות. בסרטון הנוכחי, נרחיב על סיבות נוספות שמומלץ לקחת אותן בחשבון. צפייה נעימה! 

היום נדבר על סיבות נוספות, שבגללן כדאי יהיה לשקול שילוב של ילדים עם אוטיזם בתפקוד גבוה במסגרות רגילות עם סיוע מקצועי. הניסיון בשטח הראה, שכשהייתה  אפשרות לשלב ילדים כאלו במסגרות רגילות כשהם היו קטנים, והאפשרות הזו לא יושמה, אותם ילדים נתקלו בקשיים גדולים מאוד אחר כך, בלהתאים את עצמם למסגרות רגילות בהמשך הדרך. ולמה? כי שילוב במסגרת רגילה זוהי ההכנה הכי אמיתית לחיים שבחוץ, ואם לא ניתן לילדים להתנסות בזה כשהם קטנים, ולפתח את המיומנויות החברתיות שחסרות להם בתוך השילוב הזה, ברור שיהיה להם קשה יותר בהמשך. כמו כל דבר בחיים. כשמתנסים שוב ושוב במשהו הוא הופך להיות קל יותר. וכשההתנסות הזו נדחית לגילאים מאוחרים יותר, זה כבר הופך למסובך. 

סיבה נוספת לשילוב של ילדים על הספקטרום בתפקוד גבוה במסגרות רגילות, קשורה בתכני הלימוד ובאופן ההעברה שלהם על ידי הגננת או המורה. אתן דוגמא מהשטח: במסגרות רגילות, כל הגנים ובתי הספר מקבלים תוכנית לימוד, שתואמת את הגיל ההתפתחותי של הילדים. זאת אומרת, שאם ניכנס עכשיו לגן או לבית ספר רגילים ולא משנה בני כמה הילדים, נוכל לראות שהתכנים שהגננת או המורה מלמדות, וגם הספרים וחומרי העזר שהן משתמשות בהם, תואמים את גיל הילדים. ולא רק זה. גם נושאי הלימוד יועברו לילדים בשפה עשירה ותואמת גיל, ואלו הם דברים שמקדמים הבנה, קוגניציה ויכולת שפתית ברמה גבוהה. 

לעומת זאת, במסגרות המיוחדות יש תוכנית שהיא מותאמת לכל תלמיד על פי צרכיו האישיים, אבל במקביל לזה, יש גם תוכנית שהיא צריכה להתאים לכל הכיתה. זאת אומרת, שאם מורה בבית ספר מיוחד צריכה עכשיו ללמד נושא מסויים, אז היא תיאלץ לבנות את השיעור שלה כך, שיתאים לכל התלמידים בכיתה. זאת אומרת, שהיא תצטרך להתחשב בכל רמות התפקוד של התלמידים. ואם רוב הכיתה שלה היא בתפקוד נמוך, אז היא לא יכולה עכשיו לבנות שיעור שהוא גבוה מדי מבחינה שפתית, היא צריכה להתחשב ברוב הכיתה. גם אם יש לה שם ילד בתפקוד גבוה. בנוסף לזה, היא גם תצטרך להגיש את החומר הנלמד בצורה פשוטה יותר וברמה נמוכה יותר, כי שוב – היא צריכה להתחשב ברוב הכיתה. גם אם זה לא מתאים לכולם. במצב כזה, יוצא, שאם יש בכיתה שלה ילד שהוא בתפקוד גבוה יותר, הוא יהיה זה שיצטרך להתפשר לטובת הכלל. וזה דבר שגם יאט את קצב הלמידה שלו, וגם יגרום ללימוד שלו להיות פחות איכותי. ולמה? כי השאלות שהוא יישמע בזמן השיעור תהיינה קלות יותר והמשימות הקבוצתיות בהם הוא יהיה שותף יחד עם ילדים מהכיתה  תהיינה פשוטות יותר וכמובן שאלו הם דברים שגם מובילים בסופו של דבר לשיעמום, וילד שמשתעמם – בסוף מפריע…. 

סיכום: ילד על הספקטרום בתפקוד גבוה שנמצא בכיתה מיוחדת יתרום לשאר הכיתה, כי הוא יהיה זה ש”יסחוב” את שאר הילדים למעלה… אבל הוא עצמו עשוי שלא ממש להיתרם בכיתה שכזו. לעומת זאת, שילוב של ילד כזה בכיתה רגילה עם משלבת מקצועית, היה גורם לתהליך הפוך, כי שאר הילדים בכיתה היו “מושכים” אותו אליהם, כלומר אל הרמה הגבוהה שבה הם נמצאים: גם מהבחינה הלימודית וגם מהבחינה החברתית. 

becky

אהבתם? שתפו...

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב email
ענבר בן ארי

ענבר בן ארי

מנתחת התנהגות מוסמכת מטעם הבורד העולמי, שעוסקת בתחום האוטיזם והעיכוב ההתפתחותי מעל ל-16 שנים. ענבר היא מומחית בהנחייה של תוכניות התערבות ביתיות בגישת ה-ABA לילדים על הרצף האוטיסטי ובהנחייה של תוכניות שילוב לילדים על הספקטרום במסגרות הרגילות.

הרצאה בזום

סרטונים קודמים:

רוצים לקבל מאיתנו עידכונים?

לקבלת מידע על שיעורים, קורסים והרצאות קרובות, מלאו את הפרטים שלכם כאן… 🙂

כניסה לאתר

הרשמה לאתר