ילד עם אוטיזם חי בבית. כזה או אחר. וחשוב מאוד, שהוא יצליח להשתלב בכללי הבית שבו הוא חי ועד כמה שניתן. מבחינת הילד עם האוטיזם, להיות משולב עם המשפחה שלו בסביבה הביתית זה אומר: להצליח להיות חלק מקבוצה שהיא הכי קרובה אלי, ולתרום לה מהיכולות שלי ומהידע שיש לי וזהו שילוב – לכל דבר. בסרטון הנוכחי, נבדוק מהם היתרונות של שילוב שכזה, וכיצד ניתן לקדמו. צפייה נעימה!
ילדים עם אוטיזם חיים בבתים שונים, כשלכל בית – כללים משלו. ישנם בתים שמקפידים שבכל ערב הילדים יסדרו את החדר שלהם – וישנם בתים שלא. ישנם בתים שמאפשרים לילדים גישה חופשית למחשב במשך היום, וישנם בתים שזמן המחשב בהם – מוגבל לשעות מסוימות ביום.
כמובן, שכללי הבית הם גם נגזרת של תרבות ושל חברה… למשל, בבתים של אנשים דתיים קיימים כללים אחרים מבתים של אנשים שהם אינם דתיים. אבל הרעיון הוא, שלא משנה איך נסתכל על זה, ילד עם אוטיזם חי בבית. כזה או אחר. וחשוב מאוד, שהוא יצליח להשתלב בכללי הבית שבו הוא חי ועד כמה שניתן. זה יהיה גם לטובתו וגם לטובת שאר בני הבית. ולמה? כי מבחינת הילד עם האוטיזם, להיות משולב עם המשפחה שלו זה אומר: להצליח להיות חלק מקבוצה שהיא הכי קרובה אלי, ולתרום לה מהיכולות שלי ומהידע שיש לי… וזהו שילוב – לכל דבר.
ילד שמצליח להשתלב בכללי הבית שבו הוא חי, מפתח את הביטחון העצמי שלו, כי זה מאפשר ליכולות שיש לו להתבטא בחוץ, דבר שיגרום לסובבים אותו להעריך אותו יותר. תחשבו על זה! מילד שכל הזמן צריך עזרה מהסביבה, הוא הופך להיות זה שמועיל ותורם לה. ואנחנו לא מדברים כאן רק על ילדים עם אוטיזם בתפקוד גבוה. גם לילדים בתפקוד נמוך יש מה לתרום – בגדר היכולות שלהם, אפילו אם זה יהיה רק לזמן קצר במהלך היום: למשל, להכניס את הקוביות לקופסא כחלק מהפעילות של לסדר את החדר.
שילוב של ילד עם אוטיזם בכללי הבית של המשפחה יהפוך את האווירה בבית לנעימה יותר. הרי בסך הכל זה נורא כיף לכולם לראות שהילד מצליח, שהילד יכול… ולכן מומלץ לשלב את הילד עם האוטיזם בכללי הבית וכמה שיותר מהר.
היו משפחות שאמרו לי, שבגלל שהילד שלהם הוא ילד מיוחד, אז הם פחות אפשרו לו להתנסות בפעילויות ובדברים שקשורים לבית, כי זה לא נעים להעמיד אותו בסיטואציה שאולי תהיה קשה לו… גם ככה הרי המציאות ביום – יום היא לא פשוטה…. אבל המציאות בשטח דווקא הוכיחה את ההפך מכך! המציאות הראתה שכשהתחילו לשלב את הילד בכללים ובפעילויות של הבית – אפילו בדברים הקטנים, זה עודד את הסביבה שלו להאמין בו יותר, ולאתגר אותו יותר – גם בעתיד. כי הנה, הוא מצליח!
למרות השוני שקיים בין הבתים בהם חיים ילדים על הספקטרום, עדיין ישנם כללים, שמשותפים לכולם והילד עם האוטיזם צריך ללמוד ולדעת אותם. למשל, ללמוד שלפני שאוכלים, צריך לשטוף את הידיים. או שאם היית בשירותים – אז צריך להוריד את המים אחריך… וגם שכשיוצאים מהבית, צריך לסגור את הדלת ולא להשאיר אותה פתוחה… זאת אומרת, שישנם כללים אוניברסאליים שטוב מאוד להתחיל וללמוד אותם בבית, הרי הילד ממילא יתקל בהם בעתיד ולא משנה איפה הוא יהיה. הרי גם כשהוא יאכל ארוחת בוקר בבית הספר, הוא יצטרך לשטוף ידיים לפני הארוחה, ואם הוא ילך לשירותים בבית של החבר, יצפו ממנו להוריד את המים באסלה אחרי שהוא סיים. זאת אומרת, שישנם כללים שהם בסיסיים ואוניברסאליים שקיימים בכל מקום וכדאי להתחיל ללמוד אותם כבר בבית.
אז מומלץ שילד עם אוטיזם ילמד את כללי הבית שבו הוא חי וישתלב בהם עד כמה שהוא יכול. גם כללים ספציפיים שקיימים רק בבית שלו, וגם כללים אוניברסאליים שקיימים בכל מקום אחר, אותם כבר ציינו קודם לכן. תוכניות התערבות בגישה ההתנהגותית נותנות מענה לאתגרים האלו.