חשיבות המשחק בעבודה עם ילדים על הספקטרום האוטיסטי – עיבוד יחסים

משחק עוזר לעיבוד של יחסים. למשל, כשצופים על ילד שמשחק בבובות כשבובה אחת מייצגת את אבא, השנייה את אמא והשלישית את הילד שמשחק, אפשר לראות איך הילד מתייחס לכל אחת מהדמויות, ואיך הוא רואה את התפקיד שלה בתוך החיים שלו. זאת אומרת שמשחק מאפשר לנו כצופים מהצד לראות איך הילד מנקודת ההשקפה שלו מתייחס להורים שלו ולדרך שבה הם משפיעים על חייו. למשל: אם באופן קבוע, במשחק שכזה הילד יפנה לאמא רק כשהוא רעב או צמא אבל לא בשביל לשתף אותה בחוויה כלשהי או לשוחח איתה על משהו שמציק לו, אפשר לשער שהוא תופס אותה כדמות שמספקת לו את הצרכים הבסיסיים של אוכל, שתייה וכד’, אבל לא כאדם שמכיל את רגשותיו האמיתיים. כמובן שאנחנו לא פסיכולוגיים והדברים הרבה הרבה יותר מורכבים מפרשנות שכזו, אבל הרעיון הוא, שהיות ודרך המשחק אפשר ללמוד הרבה על איך הילד תופס את עצמו ואת הסביבה שלו, זהו דבר שיכול לעזור לנו כמטפלים לאפשר לו לראות תמונה הרבה יותר רחבה ממה שהוא רואה דרך העיניים שלו. גם אצל ילדים על הספקטרום בתפקוד הגבוה אפשר לראות דרך המשחק מהי מערכת היחסים של הילד עם הסביבה הקרובה אליו ובכך לאפשר לו להרחיב ולהעמיק את ההבנה שלו לגבי מה באמת התפקיד של כל אחד ואחד מבני המשפחה שלו בחייו, וגם מהו תפקידו שלו כחלק מהשלם – מהמשפחה שלו. ומדובר באינפורמציה מאוד חשובה כיוון שהיא מהווה את בסיס ההבנה החברתית שממנה הילד יוצא בסופו של דבר – אל העולם.